ניהול הפרויקט מטרום התכנון עד גמר הביצוע, בראייה הנדסית וקהילתית

ב 20 השנים האחרונות, עוברים כל הקיבוצים תהליכים חברתיים, שינויים דמוגרפיים וגידול באוכלוסייה.

שינויים אלה הזרימו חמצן רב במערכת הקיבוצית והחיו את המערכות הפנים- קיבוציות, כמו גם את התנועה הקיבוצית כולה.

שינויים אלה מלויים בתהליכים נוספים (מקבילים או משתלבים) כגון שיוך, פרצלציה, עדכון תב"ע ועוד ובהתאם טומנים בחובם גם משמעויות נוספות כגון התאמת מיקום התשתיות הציבוריות לפרצלציה וגבולות מגרשים, הכנות לשיוך (הוצאת תשתיות ממגרשים "פרטיים"), דרישה של הרשויות ו"הפרטה" של תחזוקת המערכות לתאגידים אזוריים.

עם קליטת משפחות חדשות לחיות כחברים בתוך הקיבוץ הוותיק, עולות גם סוגיות נוספות כגון: אורח החיים המשתנה ובהתאם כמות המכוניות והחניות הנדרשות עלתה,

כמובן צורך טכני/ הנדסי בהחלפת התשתיות הקורסות, התייעלות טכנית ואנרגטית וצרכים טופוגרפיים ואקלימיים ובראשם טיפול בנגר עילי.

 

על מנת לטפל כמו שצריך בהווה ולהיות מתוכננים ומוכנים לעתיד, צריך להבין קודם כל את העבר.

לכן בשלב ראשון נכין פרוגרמה. הפרוגרמה היא מסמך כתוב, בו תהיה סקירה על ההיסטוריה, הסבר על המצב הנוכחי, מיפוי הבעיות הקיימות והגדרת מטרות ויעדים. התחלת התהליך עם פרוגרמה, תשפר ותקצר משמעותית את תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות.

על שלב התכנון להיות מנוהל ע"י גורם מקצועי שאינו אחד המתכננים.

עקרונות התכנון צריכים לכלול את 5 הדגשים הבאים:

• תפיסה הוליסטית של כלל צרכי הישוב

• כללי יסוד מקומיים וקוים מנחים

• תכנית אב לתשתיות כשלב מקדים לתכנון המפורט

• מצב קיים התחשבות בנתונים הקיימים

• חשיבה לטווח ארוך

 

בבחירת המתכננים נשים דגש על בחירת מתכננים המתאימים לתפיסה הקיבוצית, כאלה שבאמת "רואים אותנו".

 

לא אפרט כאן על כל שלבי התהליך, אבל אציין כי יש לצפות לתוצרים הבאים, בגמר תהליך התכנון:

פרוגרמה - ניתוח בר קיימא

תכנית אב - בחלוקה למתחמים

אומדן עלויות

תכנון מפורט למכרז

היתר תשתיות

 

לפני יציאה לביצוע, יש "להכין את השטח", ולרתום את דעת הקהל בקיבוץ. הנה כמה עקרונות שאנחנו נוהגים להשתמש בהם בקיבוצים בהם אנו מנהלים פרויקטים שכאלה:

• הכנה תודעתית של הציבור - שיתוף הקהילה באמצעות הצגת התכנון ע"י מנהל הפרויקט ("שיתוף ציבור").

• בעלי המלאכה הם "שגרירים" של המערכת בתוך הקהילה

• בחירת איש קשר מתוך הקהילה כגורם מקשר עם הדיירים בתחומי ביצוע העבודה

• התחשבות בצרכי התושבים במתחם המטופל (דרכי גישה, נגישות, בטיחות, אספקת תשתיות שוטפת, שעות העבודה, שבת וחג)

 

בבחירת הקבלן חשוב לשים דגש גדול על מיומנותו וניסיונו בעבודה בקיבוצים. לא מספיק שהקבלן יהיה טוב ואפילו לא טוב מאוד, אם אין לו את ההבנה של עבודה בתוך קיבוץ. אם הקבלן לא מבין את הרגישות של עבודה בסמוך לחברים, יכולת התקשורת היומיומית, האופן בו הוא מתנהל בשבילי הקיבוץ ואיך הוא משאיר את השכונה אחרי שעות העבודה...